שתי פסקאות ושם של בעל הרוחות
סימן נו נפתח במילים ״גם זה מספר הנ״ל״ וממשיך את ההפניה לספר שלא זוהה. הוא מציג פנייה אל רוח בחלום, ובהמשך פסקה נוספת על רגע הגסיסה. בשתיהן מופיע שם הקשור במפורש לבעל הרוחות, עם חלופת כתיב.
קריאה והסבר
״גם זה״ קושר את הסימן למקור שנזכר לפניו. בשתי הפסקאות מופיע התואר ״בעל הרוחות״, המשמש חוט מקשר בין הנוסחים. קריאה של שתיהן זו לצד זו מראה את הדמיון במבנה ואת חלופת הכתיב שנשמרה בתוך המסירה.
ההקשר בספר
המקור מסביר את תפקיד הדמות דרך התואר ״בעל הרוחות״, ושומר גם קריאה אחרת של שמה.
מקור ומסירה
גוף חלק א מצטט את ״הספר הנ״ל״ שהוזכר בנה, בלי לזהותו בשם. אין לייחס את החומר המועתק אוטומטית לחידוש של רח״ו.
