האות ו ופרק אלפביתי
הסימן מייחד את האות ו בתוך ״האלפא ביתא״ של ״אשרי תמימי דרך״, ומחבר אותה לבקשה ולתפילה. כלומר, מבנה המזמור לפי אותיות משמש חלק מן ההסבר.
קריאה והסבר
המזמור האלפביתי מחולק לקבוצות לפי אותיות האלף בית. ההפניה לאות ו מציינת קבוצה בתוך הסדר הזה ומסייעת למצוא אותה. הביאור פותח את מבנה המזמור ואת מיקום ההפניה, כדי שאפשר יהיה לראות איזה חלק של הטקסט המקראי עומד במרכז המסורת.
ההקשר בספר
הפסקה מזכירה גם לשון של קבלה והבטחה שתפילה לא תחזור ריקם. ההבטחה מיוחסת למקור בלבד. האות המודגשת וההפניה למזמור גלויות, בלי צורך להמציא שם נוסף.
מקור ומסירה
חטיבת העתקה מספר שהובא מפאס, לפי פתיחת ד;ד והערת קכח. הדובר או הנסיין המקומי אינם מזוהים אוטומטית עם רח״ו או האר״י.
