ניקוד מן הפסוק וזכירת התשובה
הסימן מתאר ניקוד של שם הוויה הנלקח מראשי המילים ״ונהר יוצא מעדן להשקות״. הוא מחבר שאלת חלום לבקשה להבין ולזכור את התשובה לאחר השינה.
קריאה והסבר
הפסוק משמש כאן דגם לניקוד של ארבע אותיות קיימות. זו דרך מסירה שבה האותיות והתנועות נשענות על רבדים שונים. הביאור מציג את תפקיד הפסוק ומפנה לצורת השם בצילום, כדי לאפשר עיון משותף בדגם המקראי ובניקוד שנמסר על פיו.
ההקשר בספר
כאן ראשי התיבות משמשים מקור לניקוד, ולא להחלפת ארבע אותיות השם. לכן אין מיפוי אותיות רגיל. ההמשך מבהיר ש״לא אשכח״ מתייחס לתשובה שבחלום, ולא לשיפור כללי של הזיכרון.
מקור ומסירה
חטיבת העתקה מספר שהובא מפאס, לפי פתיחת ד;ד והערת קכח. הדובר או הנסיין המקומי אינם מזוהים אוטומטית עם רח״ו או האר״י.
