ניקוד וקישור לצרת יעקב
הסימן הקצר קושר את צרת יעקב לניקוד מסוים של שם הוויה. הוא מסכם את הקשר במילים ״וזהו סוד ויצר לו״.
קריאה והסבר
״ויצר לו״ משמש כאן דרך דרש לרמז על סימן ניקוד. הספר נוטל לשון מקראית ומקשר אותה לשכבת התנועות של השם. כך הניקוד מקבל מקור מילולי משלו; העיון בצילום מאפשר לראות את סימני התנועות לצד ההסבר שנמסר עליהם בפסקה.
ההקשר בספר
זו דרשת לשון שמחברת בין ״ויצר״ לבין שם של סימן ניקוד. היא אינה מוסיפה אותיות לשם. סימני הניקוד נשמרים בצילום, בלי הדגמת הגייה.
מקור ומסירה
חטיבת העתקה מספר שהובא מפאס, לפי פתיחת ד;ד והערת קכח. הדובר או הנסיין המקומי אינם מזוהים אוטומטית עם רח״ו או האר״י.
