נוסח בהקשר של צוואר שנתעוות
שסח מתאר צוואר שנתעוות לאחר שינה ומביא רצף מילים המכונה ״לחש״. זו תכלית גופנית מפורשת, אבל המילים עצמן אינן מתורגמות.
קריאה והסבר
המשפט על הצוואר מגדיר את המצב שאליו מתייחס הקטע, ואחריו מופיע נוסח לחש באותיות עבריות. ההפרדה בין תיאור המצב לבין מילות הלחש מאפשרת להבין את מסגרת הסימן. הצילום שומר את לשון הנוסח ואת סדר אותיותיו כפי שהובאו בספר.
ההקשר בספר
הכרטיס שומר את לשון החולי והנוסח בנפרד.
מקור ומסירה
חלק ד;ב, שנפתח כמסורות שנשמעו ממגידי אמת. הייחוס המקומי נשמר בנפרד מניסיון אישי של המלקט.
