אותיות קבועות וניקוד אחר
הסימן מייחס תכלית של הכנעת אויב לשם הויה בניקוד מסוים, ומקשר את הניקוד לשם אחר. האותיות והניקוד הם שתי שכבות נפרדות בנוסח.
קריאה והסבר
האותיות הן שלד השם, והניקוד הוא שכבת התנועות הנוספת עליו. הסימן מתייחס לדגם שעל פיו נמסר הניקוד. בקריאה אפשר להפריד בין שתי השכבות, לראות אילו אותיות נשמרות ואיזה מקור משמש לתנועות, ולעיין בצילום כדי לפגוש את הצורה המדויקת שבדפוס.
ההקשר בספר
לכן הניקוד נשמר בצילום ולא הופך להקראה, לתרגול או להבטחת השפעה.
מקור ומסירה
חלק ד;ב, שנפתח כמסורות שנשמעו ממגידי אמת. הייחוס המקומי נשמר בנפרד מניסיון אישי של המלקט.
