לחש בלשון אחרת
הסימן עוסק בכמה כינויים של חולי עור ומביא לחש בלשון שאינה עברית רגילה. רצף המילים נשמר בכתב עברי, אך הספר אינו מתרגם אותו.
קריאה והסבר
הקטע משלב כינויי חולי עור עם לחש הכתוב באותיות עבריות. כינויי החולי מציינים את ההקשר שבו הובא הנוסח, והמילים שבתוכו הן רובד לשוני נוסף. הביאור מסביר את מקומם בספר ומבדיל בין עור הגוף הנזכר כאן לבין עורות בעלי חיים המופיעים בסימנים אחרים.
ההקשר בספר
הקטע מוצג כעדות לנוסח שהספר שימר; פענוח לשונו נותר פתוח.
מקור ומסירה
חלק ד;ב, שנפתח כמסורות שנשמעו ממגידי אמת. הייחוס המקומי נשמר בנפרד מניסיון אישי של המלקט.
