שם מול רדיפה
השם מובא בהקשר של אדם שרצים אחריו להכותו בחרב. הסימן מכנה אותו ״מנוסה״, אך אינו מתאר את זהותו של הנסיין או אירוע מסוים.
קריאה והסבר
המסורת ממוקדת בסכנת חרב וברדיפה. הכינוי ״מנוסה״ מבטא את האופן שבו הספר מוסר אותה לקוראיו. הביאור מציב את השם בתוך התמונה המתוארת: אדם הנמצא בסכנה ומבקש להינצל ממנה, כחלק מקבוצת הסימנים העוסקים בשמירה ובהצלה בספר.
ההקשר בספר
הקשר האותיות לתכלית אינו מתבאר.
מקור ומסירה
מסורות חלק ד;ב; נסיין לא מזוהה.
