אותיות עבריות, נוסח בלעז
בסימן שכותרתו ״לצמא של הילדים״ מובא נוסח המכונה ״זה הלחש״. הוא נכתב באותיות עבריות ונראה כלשון לעז, אך הספר אינו מתרגם אותו או מסביר את מילותיו. אין בו זיהוי מפורש כשם קדוש.
קריאה והסבר
הסימן מצרף תיאור של חולי עם נוסח לחש שנכתב באותיות עבריות. המילים משמרות לשון אחרת בתוך הדף העברי, ולצדן מופיעות הערות על מסירת הקטע ועל כתיבתו. קריאת חלקי הפסקה מבליטה את המעבר בין התיאור לבין נוסח האמירה.
ההקשר בספר
המהדיר מציין שמשפט מסומן כנראה נכתב בידי רבי שמואל ויטאל. לשון ״בחנתי וראיתי בעיני״ שמופיעה קודם בסימן עוסקת בהסבר סיבת החולי, ואינה דיווח על ניסיון בלחש עצמו. לכן אין להציג כאן הצלחה של לחש שנבדק.
מקור ומסירה
הנוסח מופיע בגוף חלק ב; המהדיר מייחס משפט מסומן בו, בלשון כנראה, לכתיבת רש״ו. אין להעביר את ההסתייגות הזאת לייחוס ודאי של כל הסימן.
