שתי מסורות לזכירה
לט מייחס מסורת לזכירה לר׳ ברוך צרפתי ומשלב כמה שמות עם פסוקים על תורה ולימוד. מ מציע ״דבר אחר״ ומחלק את הכתב בין שלושה עלים, תוך דיבור על פתיחת הלב ללימוד.
קריאה והסבר
פסוקי התורה והלימוד מבהירים את תחום הבקשה. באחת החלופות מתואר כתב המחולק על שלושה עלים, כך שגם החומר הנושא את המילים משתתף במבנה הקטע. הביאור קורא את הפסוקים ואת תיאור העלים יחד, לפי סדרם במסורת שנמסרה בספר.
ההקשר בספר
המסורת הראשונה כוללת כמה שלבי כתיבה וטקסטים, והשנייה מציגה חלוקה אחרת של שמות. זהות המוסר נקובה רק במקום שבו היא כתובה. ההבטחה שבמקור לחוכמה אינה מוצגת כאן כתוצאה שאומתה.
מקור ומסירה
חטיבת העתקה מספר שהובא מפאס, לפי פתיחת ד;ד והערת קכח. הדובר או הנסיין המקומי אינם מזוהים אוטומטית עם רח״ו או האר״י.
