חותם, שם וייחוס למורה
לצד חותם פשוט מובא שם בהקשר של אדם שרוצים לתלותו. הסימן מסתיים בייחוס ל״מהרמ״ק מורי״.
קריאה והסבר
״מורי״ מצביע על היחס שבין המספר לבין האדם שממנו קיבל את הדברים. בתוך קטע מועתק הכינוי שייך לקול הדובר באותה מסירה. לצדו מופיע חותם מצויר, המוסיף לקטע רובד חזותי; קריאת הייחוס והצורה יחד מציגה את אופן העברת המסורת.
ההקשר בספר
המשפט נמצא בחטיבת העתקה מפאס. בלי זיהוי של הדובר במקור המועתק, המילה ״מורי״ אינה בסיס להוספת עובדה ביוגרפית על רח״ו. החותם והשם נשמרים כפי שנדפסו, בלי לשחזר את גאומטריית הכתיבה.
מקור ומסירה
חטיבת העתקה מספר שהובא מפאס, לפי פתיחת ד;ד והערת קכח. הדובר או הנסיין המקומי אינם מזוהים אוטומטית עם רח״ו או האר״י.
