אותו שם מקראי בהקשר של מזונות
הסימן קושר מזמור הפותח ב״לה׳ הארץ ומלואה״ לשם מקראי מנוקד, ומכנה אותו ״שם הפרנסה״.
קריאה והסבר
המזמור נותן לפסקה את הקשרה, והשם המקראי מופיע לצד צורת ניקוד מסוימת. הכינוי ״שם הפרנסה״ מבהיר את התכלית שהמסורת מייחסת לו. כשקוראים את השם בתוך הפסקה, מתברר הקשר בין לשון המזמור לבין הבקשה על המזונות.
ההקשר בספר
השם אינו מוצג כמילה חדשה הנבנית מכל אותיות המזמור. החיבור נעשה באמצעות נוסח המזמור וצורת ניקוד השם שבצילום. בסוף מופיעה עדות בלשון ״נסיתיו״ על שנים שעברו, אך הדובר אינו מזדהה בשמו בסימן.
מקור ומסירה
הקטע מובא בספר הפעולות · ד;ה;א · פ · עמ׳ שכא (צופה 341). אפשר לעיין בצילום ובקישור לעמוד כדי לקרוא אותו בתוך רצף הספר.
