כשהכותב מציע צירוף בעצמו
הקטע אומר ששישה שמות יוצאים מפסוק המתחיל ב״ויצב שם מזבח״. בהמשך הוא מציע את צירופם בלשון ״ונראה לי״.
קריאה והסבר
המילים ״ונראה לי״ מביאות את מחשבתו של הכותב על המסורת ששמע. הוא מצרף פירוש או צירוף משלו אל הדברים שקיבל. המעבר הזה מאיר את דרך הלימוד שלו: קריאה, השוואה ועיון החוזר אל השמות ומבקש להסביר את הקשר ביניהם.
ההקשר בספר
יש כאן שתי רמות בתוך המקור עצמו: מסורת שהכותב שמע על תפקיד השמות, והצעתו כיצד לצרף אותם. ״ונראה לי״ אינו תמלול של ודאות קדומה, אלא סימון של הצעה. האתר שומר את ההבדל הזה ואינו מייחס להצעה מעמד חזק יותר מזה שנתן לה הכותב.
מקור ומסירה
הקטע מובא בספר הפעולות · ד;ה;א · קלז · עמ׳ שכז (צופה 347). אפשר לעיין בצילום ובקישור לעמוד כדי לקרוא אותו בתוך רצף הספר.
