מה הוסיף המהדיר לנוסח שאנחנו קוראים?
המהדיר מבדיל בין העתקה, צילום, מחיקה והשלמה. לכן הספר המודפס הוא גם עדות לכתב היד וגם תוצר של עבודת עריכה.
מטרת המהדורה כפי שהוגדרה
המהדיר מצהיר שמטרתו להציג את כתב היד וללמוד אותו, ומתאר העתקה מדוקדקת של אותיות ונקודות. הוא מספר שצירף צילומים של ציורים ושל כתב שהדפסתו מורכבת.
המהדורה השנייה מדווחת על שיפורי קריאה שהגיעו מצילומים איכותיים יותר. השוואת המהדורות מציגה את התקדמות עבודת הפענוח ואת הפרטים שנעשו ברורים יותר. משום כך ההפניות כוללות גם את כתובת הקטע במהדורה המצולמת.
מה נעשה במחיקות ובחסרים?
המהדיר אומר שהדפיס מחיקות שנראו מועילות והסתייע במפתח כדי להשלים מספרי סימנים חסרים. כשאין מספר גם במפתח, הוא משלים מדעתו. במקרה האחרון זהו כלי ניווט עריכתי, לא מספר שנראה בגוף המקור.
המהדיר מוסיף גם מספרי עמודים של כתב היד. אלה מצטרפים לשתי מערכות איתור נוספות: מספר העמוד המודפס ומספר העמוד בצופה. כל מערכת מסייעת למצוא את אותו קטע בפורמט שבו מעיינים.
איך קוראים את הביאורים והמפתחות?
מפתח המילים, מפתח השמות ומפתחות האנשים והמקומות מציעים כמה דרכים להגיע לקטע. המילים נפתחות בהם לפי ביאור המהדיר, וההפניות מחזירות לגוף הספר כדי לקרוא את ההקשר המלא שבו הופיעו.
לצד צילום המקור ודברי המהדיר מופיע הביאור הנוכחי, הפותח את המונחים, את מבנה האותיות ואת ההקשר. שלוש השכבות נגישות יחד, כך שאפשר לעבור מן ההסבר אל הדף ולבחון את הפרטים שעליהם הוא נשען.
